הרצועה הצולבת הקדמית בברך (Anterior Cruciate Ligament – ACL) היא מבנה תוך מפרקי המספק יציבות קדמית וסיבובית למפרק הברך. בתפקוד מתואם עם רצועות ומבנים נוספים בברך, היא מאפשרת את הייצוב הנדרש למגוון הפעולות שהברך מבצעת. החל מתפקוד יום יומי שגרתי ועד מאמצים של ספורט אינטנסיבי, בדגש על ספורט הכרוך בהאצה/האטה, שינויי כיוון וניתורים.
פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית היא אחת מפציעות הספורט הנפוצות ביותר. שכיחות פציעה זו עולה עם העיסוק ההולך וגדל של האוכלוסייה בסוגי הספורט השונים.
קרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית מתרחש לרוב בחבלה סיבובית משמעותית לברך וילווה בכאב מיידי ונפיחות. רבים מדווחים על תחושת "קריסה" של הרגל וחוסר יכולת לשוב לדרוך עליה וללכת בצורה רגילה. הכאב, הנפיחות והמגבלה התפקודית המשמעותית משתפרים לרוב בימים ובשבועות שלאחר הפציעה.
הדילמה של מטופלות ומטופלים רבים מתחילה לאחר קבלת האבחנה, והיא לרוב קשורה לצורך בניתוח לשחזור של הרצועה הצולבת הקדמית. במקרים רבים מטופלים מקבלים חוות דעת סותרות מאנשי מקצוע שונים, מה שתורם לבלבול ולקושי לקבל החלטה.
כדי לעשות קצת סדר ולסייע למתלבטות ולמתלבטים החלטתי לרכז מספר תובנות שמבוססות על מחקרים עדכניים, ניסיון מקצועי רב-שנים בטיפול בפציעות אלה, ההכשרה שעברתי במרכזים בארץ ובעולם, וכן ניסיון אישי שלי בצעירותו כמטופל עם פציעה זהה.
חשוב להבהיר שפוסט זה אינו תחליף לתהליך אבחון מקיף וקבלת המלצה המותאמת למקרה הפרטני.
מה קורה לברך בקרע של הרצועה הצולבת הקדמית?
ברך לאחר קרע חבלתי של רצועה צולבת קדמית תהיה לרוב ברך לא יציבה. דרגת חוסר היציבות משתנה בהתאם למאפיינים של המטופל והפציעה. בהעדר יציבות מספקת, הסיכון לפציעות נוספות, פגיעה במבנים נוספים בברך (מניסקוסים/סחוס), ולשחיקה בברך עולה. בנוסף, צפויה הגבלה תפקודית שלא תאפשר ביצוע פעילויות מסויימות. לעיתים, עלולה להיות גם פגיעה בתפקוד בסיסי יומיומי. מטרת הטיפולים בפציעה של רצועה צולבת קדמית היא לספק יציבות לברך ולמנוע ארועים חוזרים של מעידות או "בריחות" של הברך.
מה הטיפולים האפשריים בקרע של הרצועה הצולבת?
פיזיותרפיה ושיקום מותאם – מדובר לרוב על תהליך שימשך מספר חודשים ומטרתו להחזיר את הברך הפגועה לרמת תפקוד מיטבית באמצעות גיוס ותרגול של רקמות סמוכות ומבנים נוספים שיקחו חלק במתן היציבות התפקודית שנפגעה.
ניתוח לשחזור של הרצועה הצולבת הקדמית – מדובר על ניתוח ארתרוסקופי (זעיר פולשני) שבמהלכו "משתילים" רצועה חלופית מאחד הגידים סביב הברך. השתל נלקח מהמטופל עצמו או מתורם, ומושתל באופן המדמה את הרצועה המקורית. בניתוח זה יש חשיבות קריטית לדיוק ולהתאמה מיטבית של השתל למטופל. כמו כן, חשוב להתייחס לכלל הפגיעות בברך ולא רק לרצועה הפגועה. לאחר הניתוח ידרש תהליך שיקום מותאם שימשך כ-9-12 חודשים עד חזרה מלאה לספורט ללא מגבלה.
במה כרוך טיפול שיקומי לאחר ניתוח ומידע נוסף (מעמוד האינסגרם)?
מה הגורמים שתורמים להחלטה על הטיפול המועדף?
מאפיינים של המטופל/ת: גיל, מחלות רקע, סוג פעילות (ענף ספורט), רמת פעילות, שאיפות חזרה לספורט ולרמת פעילות מסוימת, דרגת חוסר היציבות בברך בבדיקה גופנית, תחושת היציבות של הברך בתפקוד יומיומי, ארועים חוזרים של "בריחה" של הברך ועוד.
מאפיינים של הפציעה: פציעה מבודדת של הרצועה הצולבת הקדמית מול פציעה מורכבת הכוללת פגיעה במבנים נוספים בברך שיצריכו התערבות ניתוחית בכל מקרה.
האם ניתן לחיות ולתפקד ללא רצועה צולבת קדמית בברך?
התשובה בגדול היא כן. ניתן לחיות ולבצע פעילות יומיומית ואף פעילות גופנית (הליכה, שחיה, ריצה, רכיבה על אופניים ועוד) גם ללא רצועה צולבת קדמית בברך. עם זאת, חשוב להבין שהטיפול הלא-ניתוחי יתאים במצבים בהם הברך מרגישה יציבה ביום-יום, אין אירועים חוזרים של מעידות או בריחות של הברך, ובבדיקת יציבות על ידי הרופא לא מודגמת אי יציבות משמעותית של הברך בהשוואה לברך הבריאה.
אז מדוע נדרש ניתוח לשחזור הרצועה?
קיימות מספר סיבות:
- כדי לאפשר ביצועים מיטביים בענפי ספורט Pivoting הכרוכים בשינויי כיוון/האצה/האטה/ניתורים (כדוגמת כדורגל, כדורסל, פוטבול, כדורעף, כדורשת, רוגבי, סקווש ועוד). ביצוע מיטבי בענפים אלה נסמך על יציבות תקינה של הברך, ובמיוחד היציבות שמספקת הרצועה הצולבת הקדמית. במטופלים ששגרת חייהם כוללת ביצועים ספורטיבים בענפים הללו ומעוניינים לחזור לענפים אלה מומלץ לבצע שחזור של הרצועה הצולבת הקדמית.
- במטופלים שלא הסתדרו עם טיפול לא-ניתוחי ומדווחים על קושי בתפקוד יומיומי בשל ארועים של חוסר יציבות, מעידות, בריחות של הברך וכו'.
- במצבים של פציעות מורכבות שכוללות פגיעה במבנים נוספים שיחייבו טיפול ניתוחי. לדוגמא: קרע במניסקוס שניתן לתפור.
- במצבים של חוסר יציבות משמעותית (קיצונית) בבדיקת הברך הפצועה, בהשוואה לרגל הבריאה.
מה המחקר אומר?
בהקשר למחקר העדכני בתחום חשוב להבין שמחקר בנושא זה הוא בעייתי ממספר סיבות. בראש ובראשונה מכיוון שיש שוני משמעותי בין מטופלים ובין מאפייני הפגיעה בכל מקרה של פציעת ACL. השוואה בין תוצאות טיפוליות של מטופלים שונים שעברו טיפולים שונים היא בעייתית. כמו כן, קיים קושי לבצע חלוקה אקראית של מטופלים לקבוצות טיפול שונות ולחייב מטופלים לעבור טיפול שאינם בהכרח רוצים לבחור בו. בכל מחקר שבדק את הנושא היה אחוז משמעותי (לעיתים מעל 50%) של מטופלים שעברו מקבוצת הטיפול הלא-ניתוחי לקבוצת הטיפול הניתוחי במהלך תקופת המחקר. מצב זה פוגע משמעותית באופן בו ניתן לפרש את התוצאות. בעיה נוספת היא שקיימות תוכניות שיקום/פיזיותרפיה שונות, טכניקות ניתוחיות שונות, ושימוש בשתלים שונים, כל אלה גם משפיעים על תוצאות הטיפולים השונים. משך המעקב אחר מטופלים במחקרים השונים, גם הוא שונה ומגוון. קשיים מחקריים אלה מועצמים בסקירות מחקריות שכוללת מספר מחקרים עם מאפיינים שונים ומתודולוגיות שונות. ועם זאת, בתקופה האחרונה פורסמו מספר מחקרים איכותיים ומעניינים.
שני מחקרים משבדיה עם מעקב ארוך-טווח שפורסמו בשנת 2022 ובדקו מספר גבוה של מטופלים לאחר קרע של רצועה צולבת קדמית הראו שמטופלים שעברו ניתוח מוקדם לשחזור רצועה דיווחו על רמת תפקוד טובה יותר של הברך בהשוואה למטופלים שלא עברו ניתוח או שעברו ניתוח מאוחר (לאחר החלטה ראשונית על טיפול לא-ניתוחי).
ראו קישורים בהמשך למחקר 1 ו-2.
מחקר עדכני נוסף מאוסטרליה שהשווה בין מטופלים ניתוחיים ללא-ניתוחיים (לאחר פציעת רצועה צולבת קדמית בברך) הראה שמטופלים שעברו ניתוח חזרו לספורט Pivoting בשיעור משולש (פי 3), בהשוואה למי שלא עברו ניתוח. שיעור ההשתפות בענפי ספורט אלה היה דומה לפני הפציעה בשתי הקבוצות.
ראו קישור בהמשך למחקר 3.
לסיכום, פגיעת קרע רצועה צולבת קדמית בברך היא פגיעה משמעותית שדורשת ברור רפואי מתאים על ידי מומחה בתחום. אבחנה מדויקת שתכלול את כלל המבנים שנפגעו בברך וכן הערכה של מידת אי היציבות בברך היא קריטית.
באוכלוסייה הצעירה יותר, באלה עם שאיפות לחזור לענפי ספורט המשלבים מאמצים של שינויי מהירות, שינוי כיוון וניתורים, וכן באלה שלמרות טיפול משקם מותאם לא הצליחו להגיע ליציבות מספקת בברך ונותרו עם ברך לא יציבה, הטיפול המומלץ הוא שחזור של הרצועה הצולבת הקדמית.
לחילופין, באוכלוסיה המבוגרת יותר, באלה שפעילים בענפי ספורט כדוגמת שחיה, רכיבה, ריצה, ובאלה ששיקום מותאם מאפשר להם לתפקד ללא ארועים של חוסר יציבות ומעידות – ניתן לשקול טיפול לא-ניתוחי.
- סקירה זו ניתנה כמידע כללי לציבור הגולשים באתר ואינה מהווה ייעוץ רפואי רשמי או תחליף לייעוץ כזה -
לסקירות נוספות בנושאים קשורים:
