הדמיות מתקדמות וחשיבותן
השימוש בבדיקות הדמיה מתקדמות ורגישות כדוגמת MRI לצורך אבחון של פציעות ותלונות שונות עלה משמעותית בשנים האחרונות. לצד היתרונות הברורים של בדיקות אלה ששיפרו את יכולת האבחון והתאמת הטיפול המיטבי לפגיעות שונות, קיימות גם בעיות שכדאי להכיר. אנו יודעים כיום שקיימת שכיחות גבוהה של ממצאים "לא תקינים" בבדיקות MRI באוכלוסייה המתבגרת/מבוגרת הבריאה. ממצאים אלה הם ממצאים "לא מורגשים" שמייצגים מהלך נורמלי של התבגרות (Aging).
הלא תקין הוא תקין ?
פרסום עדכני באחד מהירחונים החשובים בעולם ברפואת ספורט הציף שוב את סוגיית הממצאים ה"לא תקינים" ב-MRI באוכלוסייה בריאה בגילאי 40+ שאינה סובלת כלל מכאבים או הגבלה בתפקוד. המחקרים שצוטטו מדווחים על שכיחות גבוהה מאוד של ממצאים אלה:
עמוד שדרה
- במעל שני שלישים היו ממצאים של ניוון דיסק מתני.
- במעל מחצית היו ממצאים של בלט דיסק מתני.
- בעד שליש היו ממצאים של בלט דיסק צווארי.
ירך
- במעל מחצית היו ממצאים של קרע במבנה הלברום (טבעת סחוסית הממוקמת בין עצמות המפרק).
ברך
- בכרבע היו ממצאים של קרע במניסקוס.
- בכמעט כמחצית היו ממצאים של פגיעה ממוקמת בסחוס המפרקי.
כתף
- במעל מחצית היו ממצאים של קרע במבנה הלברום (טבעת סחוסית הממוקמת בין עצמות המפרק).
השכיחות הגבוהה של ממצאי MRI לא תקינים באוכלוסייה הבריאה הבוגרת מדגישה שממצאים אלה אינם בהכרח מקור לכאב והגבלה בתפקוד, אלא חלק מתהליך נורמלי של התבגרות ולכן לא בהכרח ידרשו התערבות טיפולית כלשהי.
חסרונות ההדמייה המתקדמת
ההדמיות המתקדמות אכן שיפרו את איכות ודיוק תהליך האבחון, אך גם הפכו אותו למאתגר יותר. פרשנות שגויה של ממצאים ב-MRI עלולה להוביל לטיפולים מיותרים, סיבוכים והעדר שיפור או החמרה בסימפטומים. הסיכון גבוה במיוחד אם במסגרת תהליך האבחון לא בוצע ברור מסודר שכלל תשאול לגבי היסטוריה רפואית רלוונטית וכן בדיקה גופנית יסודית של המטופל. אבחנה נכונה תתבסס על כלל הממצאים ולא רק על ממצאים הדמייתיים.
יותר ויותר רופאים מבינים כיום את הצורך בשינוי תפיסתי לגבי מה נחשבת בדיקת הדמיה נורמלית כשמתחשבים בגיל המטופל וברמת הפעילות שלו. כמו כן, עד כמה חשוב להסביר למטופלים על ממצאים שונים בהדמיה בהקשרים הנכונים ורק לאחר ביצוע הערכה רפואית מקיפה ומלאה.
כדאי שגם מטופלים יהיו מודעים לבעייתיות בקביעת המשמעות של ממצאים שונים בבדיקות MRI ובצורך בהתחשבות בהיסטוריה הרפואית, בסימפטומים הספציפיים של המטופל ובממצאים בבדיקה גופנית. מטופלים רבים נאחזים פעמים רבות בממצאי ההדמיה כאשר אלה אינם המקור לבעייה ממנה הם סובלים.
אז מה עושים כדי להימנע מטיפולים מיותרים וסיכונים?
- פונים לאיש מקצוע רפואי מוסמך בתחום הרלוונטי לצורך ברור הבעיה הרפואית.
- מוודאים קיומו של תשאול מסודר על ההיסטוריה הרפואית, הבעיה הרפואית הספציפית וכן בדיקה גופנית, בטרם דנים בממצאי הדמיות שונות.
- ביצוע הדמיות הכרחיות והימנעות מביצוע הדמיות מיותרות שלא צפויות לשנות את התוכנית הטיפולית ועלולות אף לשבש את תהליך האבחון.
- ממצאי ההדמיה חייבים להתפרש בהקשר לגיל ולמאפיינים הספציפיים של המטופל/ת.
- מוודאים טיפול המכוון למטופל/ת והבעיה ממנה סובל/ת ולא טיפול שמטרתו "תיקון" הממצאים בהדמייה.
- משתמשים יותר במונחים של "שינויים המתאימים לגיל" במקום ממצאים "לא תקינים" או "אבנורמלים".
לסיכום
ממצאי ההדמייה הם רק חלק מתהליך האבחון שחייב לכלול הסטוריה רפואית, תחקור התלונות, בדיקה גופנית מקיפה והתחשבות בגיל ובמאפיינים של המטופל/ת. ממצאים "לא תקינים" ב-MRI בגילאי 40+ הם שכיחים ושכיחותם עולה ככל שהגיל עולה. בחלק גדול מהמקרים הם מייצגים שינויים של תהליך התבגרות נורמלי ולא בהכרח קשורים לתלונות של כאב והגבלה בתפקוד.
שלכם,
לסקירות בנושאים קשורים:
