כל מה שחשוב לדעת על תסמונת הכתף הקפואה - מה זה? מה הסיבה לכאב ולהגבלה בטווח התנועה? איך מטפלים?
כתף קפואה (Frozen shoulder) או "קפסוליטיס דביקה" (Adhesive capsulitis) של הכתף היא אבחנה המאופיינת בתהליכים דלקתיים ופיברוטים (צלקתיים) הגורמים לנוקשות, כאב משמעותי, והגבלה בטווח התנועה במפרק הכתף. מדובר על הגבלת תנועה משולבת:
- הגבלה אקטיבית – מי שסובל מהתסמונת לא מסוגל להניע את הכתף בעצמו בטווחי תנועה מלאים.
- וגם הגבלה פאסיבית – הכתף לא תאפשר גם לאדם אחר לבצע את טווח התנועה בכתף הפגועה.
התסמינים של כתף קפואה יכולים לפגוע משמעותית באיכות החיים ולשבש את אורח החיים והפעילות היומיומית. התסמונת יכולה להימשך על פני תקופה של שנה ואף יותר מכך. ברוב המקרים, צפויה הטבה הדרגתית ושיפור בטווח התנועה עם חלוף הזמן. עם זאת, חלק קטן יותר מהסובלים מהתסמונת יפתחו הפרעה מתמשכת כרונית עם פגיעה ממושכת בתפקוד היומיומי.
מה השכיחות של התסמונת ?
מחקרים מראים ששכיחות התסמונת היא סביב 5% מכלל האוכולוסיה. נשים סובלות יותר מהתסמונת, וטווח הגיל השכיח בתסמונת זו הוא 40-60. שכיחות התסמונת עולה גם באנשים הסובלים מסכרת, תת פעילות בלוטת התריס, יתר פעילות בלוטת התריס, תת פעילות בלוטת האדרנל, דכאון, חרדה, ומחלות נוספות.
מה הסיבות להתפתחות כתף רפואה?
הסיבות שמובילות להתפתחות התסמונת אינן ברורות. עם זאת, ניתן לאפיין סוגים שונים של התסמונת:
- כתף קפואה ראשונית (אידיופטית): התסמונת מופיעה ללא סיבה ידועה וללא בעיה רפואית המוכרת כקשורה לתסמונת.
- כתף קפואה שניונית: קיימת סיבה או בעיה רפואית המוכרת כקשורה או כגורם סיכון להתפתחות התסמונת: בעיה בגידי השרוול המסובב בכתף (טנדינופתיה), הסתיידויות בכתף, טראומה או שברים סביב הכתף, מצב לאחר ניתוחי שד, מצב לאחר שבץ מוחי, רדיקולופתיה (כאב מקרין) מעמוד השדרה הצווארי.
ההנחה היא שבבסיס התסמונת עומד תהליך דלקתי-פיברוטי (צלקתי) במהלכו הרקמה סביב הכתף משנה את המאפיינים שלה. היא הופכת פיברוטית יותר (דמויית רקמת צלקת) עם התפתחות של כלי דם ועצבים חדשים ברקמה.
מה השלבים של תסמונת הכתף קפואה?
כתף קפואה מאופיינת ב-3 שלבים:
- שלב ראשון: שלב הכאב המשמעותי במהלכו מתרחשים התהליכים הרקמתיים שיובילו בהמשך להגבלה בטווח התנועה. שלב זה נמשך בין 10-36 שבועות.
- שלב שני: שלב ההגבלה בתנועה. ימשך 4-12 חודשים. במהלכו הכאב ילך ויפחת באופן הדרגתי אך הגבלת טווח התנועה אינה משתנה.
- שלב שלישי: שלב הנסיגה במהלכו מתרחש שיפור הדרגתי בטווחי התנועה.
מה יכתיב את משך התסמונת ומדוע היא לא חולפת אצל חלק מהאנשים?
אחת המחשבות היא שלגורמים פסיכו-רגשיים וביולוגים יש תפקיד חשוב במשך התסמונת ובהעלמות של התסמונת. הגורמים הפסיכו-רגשיים נוגעים למצבי חרדה ודכאון. הגורמים הביולוגים נוגעים למצבים הורמונלים לא מאוזנים כדוגמת: תת/יתר פעילות בלוטת תריה, סכרת לא מאוזנת, ועוד.
איך מאבחנים את התסמונת?
ברוב מוחלט של המקרים ניתן לאבחן את התסמונת בבדיקה פשוטה על ידי רופא מיומן ועל סמך תאור התסמינים ובדיקה של הכתף. הממצא הבולט הוא איבוד של טווח התנועה הפאסיבי של המפרק במישורים השונים. עם זאת, מומלץ להשלים הדמיות בסיסיות כגון צילום רנטגן ואולטרסאונד על מנת לשלול פגיעות אחרות בעצם או בגידים סביב הכתף.
במסגרת הברור חשוב לשלול מחלות כדוגמת בעיות בתפקוד של בלוטת התריס וסכרת, ולוודא איזון של מחלות אלה. בנוסף, לשלול מרכיבים נפשיים של חרדה/דכאון שידרשו ברור מסודר וטיפול מותאם.
מה הטיפול בתסמונת?
הטיפולים האפשריים בתסמונת זו כוללים:
- פיזיותרפיה מותאמת ותוכנית תרגול ביתית. טיפול זה לא אמור להיות אגרסיבי או כזה שמחמיר כאב ומטרתו אינה להשיג בכל דרך טווח תנועה שאבד. עיקר העבודה היא על שימור טווחי תנועה קיימים ותרגול מתיחות באופן מדורג ומחושב.
- הזרקות תוך מפרקיות (יעיל יותר בשלבים הראשוניים של התסמונת) – הזרקה תוך מפרקית של חומר סטרואידי נחשבת טיפול מקובל ומומלץ בתסמונת זו. כמו כן, בשנים האחרונות פורסמו עבודות שהראו יעילות אפשרית גם של הזרקה תוך מפרקית של פלזמה עשירת טסיות (PRP). הטיפול בהזרקות הוא לרוב חד פעמי ואין מקום להזרקות חוזרות.
- טיפול נוגד כאב / נוגד דלקת בכדורים.
- הידרודילטציה – Hydrodilatation: טיפול במהלכו מזריקים למפרק הכתף כמות משמעותית של נוזל ביולוגי (עם או ללא חומר מאלחש) תוך ניפוח של מפרק הכתף בלחץ. טיפול זה הוא טיפול שנוי במחלוקות כיום בכל הנוגע ליעילות שלו.
- טיפולים ניתוחיים:
- מניפולציה של הכתף בהרדמה במהלכה מבצעים טווחי תנועה של הכתף. המטופל.ת בהרדמה ולכן לא ירגישו כאב בזמן המניפולציה.
- ניתוח ארתרוסקופי (זעיר פולשני) שמטרתנו לשחרר את רקמת המעטפת הצלקתית והמכווצת סביב מפרק הכתף וכן רקמות תוך מפרקיות נוספות בכתף.
הטיפולים הניתוחיים הם טיפולים נדירים בתסמונת זו וישקלו לאחר כשלון שאר הטיפולים במקרים של תסמונת שאינה מראה סימני שיפור לאורך זמן. לאחר הניתוח ידרש טיפול פיזיותרפיה מיידי ואינטנסיבי על מנת לשמר את טווחי התנועה.
בימים אלה נבחנים טיפולים תרופתיים נוספים המבוססים על חומרים אנטי-צלקתיים (אנטיפיברוטים), אך עדיין לא ניתן להמליץ על טיפולים אלה.
האם ניתן לסייע להחלמה מהתסמונת באמצעות תזונה?
סקירה של מספר חוקרים מספרד שפורסמה לאחרונה (2024) העלתה אפשרות של טיפול בתוספי תזונה כגון: פרו-ביוטיקה ולקטופרין (Lactoferrin), כטיפולים בעלי פוטנציאל לשפר תסמינים בתסמונת כתף קפואה. אין ביסוס מדעי מוצק לטיפול זה.
כמו כן, קבוצת חוקרים שוויצרים פרסמה לאחרונה תוצאות של עבודה על מודל עכברים שהראתה שלויטמין C יש פוטנציאל לשמש כטיפול שמוריד עיבוי והצלקות של מעטפת מפרק הכתף במקרים של כתף קפואה. מכיוון שהעבודה בוצעה על עכברים, לא ניתנה המלצה למינון מסויים בבני אדם. החוקרים ציינו שבמרפאות מסויימות בשוויץ ממליצים באופן רוטיני על ויטמין C יומי בכדורים/תמיסות במינון של 1000 מ"ג באבחנה זו. עבודה זו פורסמה באחד הירחונים החשובים ברפואת ספורט אורתופדית.
לסיכום
כתף קפואה היא אבחנה מוכרת לכאב בכתף שמלווה בהגבלה משמעותית בטווח התנועה. למרות שברוב המקרים צפויה בסופו של דבר החלמה ספונטנית, מדובר על משך תסמינים ממושך שלעיתים נמשך מעל כשנה וכרוך במגבלה תפקודית משמעותית. קיימים מגוון טיפולים שיכולים לסייע בשיפור מסויים של התסמינים ואף האצה מסוימת של ההחלמה ומומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום בשלב מוקדם.
