בפרסום מהשבוע האחרון באחד מהירחונים החשובים בעולם רפואת הספורט (הירחון הבריטי לרפואת ספורט – BJSM) מסכמים המחברים כ-Infographic את מה שידוע לנו על הסיכון לשחיקת סחוס בברך בקרב רצים חובבנים. והנתונים מעודדים….
העובדות
- ריצה ברמה חובבנית אינה מזיקה לסחוס המפרקי בברך, ברצים שלא סובלים משחיקה תסמינית של הברכיים (אוסטאוארתריטיס).
- יש עדויות שריצות ברמה חובבנית יכולות לשמש כגורם מגן מפני התפתחות שחיקה של מפרק הברך והירך.
- בהשוואה לרצים חובבנים, שיעורים גבוהים יותר של שחיקה בברך ובירך דווחו בקרב מי שלא רצים ובקרב רצי עלית.
- אולם, לא ברור אם הקשר בין ריצה ברמה מקצוענית לשחיקה במפרקים הוא קשר של סיבה-תוצאה או בשל גורמים אחרים שקשורים לשחיקה במפרקים (ערפלנים) כגון: פציעות קודמות.
מה אם אתם כבר סובלים משחיקת סחוס בברך ?
- רצים עם שחיקת סחוס בברך יכולים להמשיך לרוץ, אך מומלץ לרוץ בתדירות נמוכה יותר שתאפשר זמן מספק לסחוס המפרקי להתאושש בין אימוני ריצה.
- ברצים מעל גיל 50 לא הוכח שריצה מאיצה התקדמות של שחיקת סחוס קיימת בברך.
- על סמך הידוע לנו כיום, אין סיבה להמליץ לרצים עם שחיקת סחוס בברך שמצליחים להתמודד עם התסמינים שלהם להפסיק לרוץ.
עם זאת, כדאי לדעת ש...
- נזק שארי בברך לאחר פציעות קודמות (חוסר יציבות של המפרק, פגיעה משמעותית ברקמות המגינות על הברך כדוגמת מניסקוסים וכו') עלול להאיץ תהליכים שחיקתיים ולכן מומלץ להיבדק על ידי מומחה בתחום, בטרם מאמצים שגרה של מאמצי ריצה משמעותיים.
- אם הברך כן מגיבה עם תסמינים של כאבים, נפיחות, הגבלה בטווחי תנועה או הגבלות תפקודיות לאחר מאמצי ריצה - מומלץ שלא להמשיך במאמצים אלה לפני השלמת ברור מסודר וקבלת המלצות ממומחה בתחום.
- אם אימצתם/ן שגרת אימוני ריצה שנוח לכם/ן איתה, בנוכחות של שינויים שחיקתיים בברך, חשוב מאוד ללמוד "להקשיב לגוף" ולבצע התאמות נדרשות בתוכנית האימונים באופן שוטף, על מנת להימנע מתסמינים לא רצויים ונזק אפשרי למפרק.