הממצאים המפתיעים על פציעת קרע רצועה צולבת קדמית בכדורגלנים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב google
Google+

פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך (ACL) היא פציעה שכיחה בקרב כדורגלנים מקצוענים המצריכה היעדרות ממושכת ממשחקים ואימונים ובעלת השלכות פיזיות, מנטליות וכלכליות משמעותיות. מחקרים מראים שכדורגלנים מקצוענים יחזרו ברוב מוחלט של המקרים לכדורגל מקצועני לאחר טיפול (לרוב ניתוחי) ושיקום, אולם לא כולם חוזרים לאותה רמת משחק ונתון מטריד עוד יותר הוא העובדה שחלקם צפויים לחוות פציעת רצועה צולבת קדמית נוספת

משאבים אדירים של מחקר מושקעים כיום כדי להבין טוב יותר את הפציעות הללו בקרב ספורטאים מקצוענים בענפים בהם פגיעה זו שכיחה, במטרה להוריד את שכיחותה באמצעות תכניות מניעה ותוכניות אימון מותאמות.

 

מחקר עדכני

מחקר שעורר הרבה עניין בחודשים האחרונים בהקשר למאפיינים של פציעות אלה בכדורגלנים מקצוענים היה המחקר של Della Villa ועמיתיו שפורסם באחד מהירחונים החשובים בעולם ברפואת ספורט: The British Journal of Sports Medicine. במחקר זה בוצעה בחינה של כל שידורי הוידאו של משחקי הכדורגל בליגות הכדורגל האיטלקיות הראשונה והשניה במהלך 10 עונות ואותרו סצנות של פציעות של הרצועה הצולבת הקדמית (ACL). 134 פציעות אותרו ונותחו על ידי אנשי מקצוע.

הממצאים המפתיעים והמשמעויות

פציעות רצועה צולבת קדמית ACL בכדורגל

המכאניזם השכיח ביותר ללא מגע ישיר ברגל המעורבת

רוב מוחלט של הפציעות (88%) התרחשו ללא מגע ישיר ברגל המעורבת. מחציתם ללא מגע כלל (Non-contact) ומחציתם לאחר מגע שמוגדר לא ישיר בפלג גוף עליון, אגן או ברגל הנגדית של השחקן שנפצע. בעוד שמנגנון פציעות ללא מגע הוא מנגנון מוכר לפציעות אלה, השכיחות הגבוהה של פציעות כתוצאה ממגע לא ישיר של שחקן יריב היא ממצא מפתיע שחייב לקבל התייחסות מיוחדת בתוכניות האימון ובתודעה של השחקנים והצוות המקצועי במועדוני כדורגל.

ההגנה בסיכון מוגבר

רוב הפציעות התרחשו במהלכים הגנתיים של לחץ (Press) או תיקול (Tackling) בהם השחקן מתקרב לשחקן יריב ונפצע בזמן האטה מהירה או שינוי כיוון פתאומי (ללא מגע כלל) או לאחר מגע לא ישיר עם השחקן היריב שיוצר הפרעה ביציבה (Perturbation). מנגנון שני בשכיחותו היה שחקן שעובר תיקול על ידי שחקן יריב בזמן החזקת או איבוד כדור. גם במקרה זה התיקול מלווה במגע לא ישיר שמביא להפרעה ביציבה ולפציעה. מצבים אלה מתוארים לראשונה בפרוט ומאפשרים תרגול ואימון ממוקד. בעיקר נדרשת התייחסות לשיפור טכניקות להתמודדות עם תיקולים הגורמים להפרעה ביציבה שהוכחו כגורם מרכזי לפציעות.

עייפות מצטברת במשחק לא בהכרח קשורה לפציעות ACL

רוב הפציעות התרחשו במחצית הראשונה (62%), כאשר רבע מהפציעות התרחשו ב-15 הדקות הראשונות של המשחק. מחברי המחקר גם בדקו את סך דקות המשחק של כל שחקן בטרם הפציעה ודיווחו כי רוב הפציעות (68%) התרחשו במהלך 45 דקות המשחק הראשונות של השחקנים. ממצאים אלה מצביעים על תרומה פחותה של עייפות מצטברת במשחק לפציעת ACL ובניגוד לתפיסה המקובלת. נראה שלגורמים נוספים הקשורים למאפיינים של תחילת המשחק תרומה משמעותית לסיכון מוגבר לפציעות. לדוגמא: האינטנסיביות של המשחק בתחילתו, ההתאמות והשינויים באופי המשחק כשהשחקנים לומדים את השחקנים היריבים בזמן אמת ועוד. העובדה שמספר גבוה של פציעות התרחשו ב-15 הדקות הראשונות של המשחק יכולה גם לרמז גם על העדר מוכנות (עצבית-שרירית) של שחקנים רעננים שמתחילים משחק ומחייבת לבחון את תהליך החימום וההכנה של השחקנים למשחק ביום המשחק.

האם גשם טוב למניעת פציעות ?

בשכלול כל העונות שמשך כל אחת מאוגוסט עד יוני, אותרו שני שיאים במספר פציעות. הראשון, מוקדם בעונה בחודשים ספטמבר-אוקטובר והשני לקראת סוף עונה בחודשים מרץ עד מאי. בחודשי החורף הגשומים באיטליה (ינואר-פברואר) ארעו פחות פציעות. הממצאים הללו מחזקים תאוריות שמזג אויר חם עם מגרש יבש (וקשה באופן יחסי) מעלים סיכון לפציעות וכחיזוק נוסף מחברי המחקר מראים גם כי 97% מהפציעות היו במשחקים ללא גשם. הסבר נוסף לממצאים אלה הוא העדר הכנה ומוכנות מספקת של השחקנים לתחילת עונה וכן עייפות מצטברת מהעונה כולה במשחקי סוף עונה. על מזג אויר במהלך המשחק לא ניתן לשלוט, אולם על מוכנות שחקנים בתחילת עונה וגם על תוכנית אימונים שלוקחת בחשבון עייפות מצטברת וניהול עומסים נכון במהלך העונה, בהחלט ניתן להשפיע.

זהירות! פציעה חוזרת שכיחה

כל השחקנים המתועדים במחקר זה אובחנו עם קרע מלא שלה הרצועה הצולבת הקדמית ועברו ניתוח לשחזור רצועה צולבת קדמית (ACL Reconstruction surgery) שהוא הטיפול המקובל היום לקרע מלא של הרצועה בכדורגלנים מקצוענים. בדומה לממצאים במחקרים קודמים, גם במחקר זה חלק מפציעות הרצועה הצולבת הקדמית שאותרו היו פציעות חוזרות. ידוע ממחקרים נוספים שכרבע מהשחקנים שעברו שחזור רצועה בגלל קרע יאובחנו עם פציעת רצועה צולבת קדמית נוספת, אם לאותה הברך (15%) או לברך הנגדית (10%). ממצאים אלה מעלים שוב את הצורך לשפר את הטיפולים המקובלים כיום לפגיעות אלה ואת תוכניות השיקום והחזרה לספורט מקצועני.

לסיכום...

קרע של הרצועה הצולבת הקדמית הוא פציעה שכיחה בכדורגל מקצועני עם השלכות משמעותיות על השחקן שנפצע, הקבוצה והמועדון. ממצאי מחקר חדש תורמים להבנה טובה יותר של המאפיינים של פציעות אלה בכדורגל מקצועני ובכך מאפשרים למאמנים, צוותים מקצועיים ולשחקנים עצמם לבצע את ההתאמות הנדרשות בתוכניות האימון על מנת לשפר את מוכנות השחקנים ולהוריד את שכיחות הפציעות. בנוסף, מודגש הצורך בניהול מיטבי של פציעות אלה כאשר הן מתרחשות – אבחון, טיפול ושיקום התואמים את ההתפתחויות והחידושים בתחום, על מנת לאפשר חזרה לרמת משחק אופטימלית לאחר פציעה והפחתה של הסיכון לפציעה חוזרת.

ד"ר ניב מרום

שלכם,

signature

כל הזכויות שמורות

 - סקירה זו ניתנה כמידע כללי לציבור הגולשים באתר ואינה מהווה ייעוץ רפואי רשמי או תחליף לייעוץ כזה - 

עדכונים נוספים

error: Content is protected !!